הלכות מחצית השקל

• א.

  סכום מחצית השקל - טוב לתת ערך של חצי שקל כסף של תורה, דהיינו מחיר עשרה גרם כסף ממש עם מע"מ, וצריך לחשב כל שנה לפני פורים את ערך השקלים. ערך המחצית כיום בתשפ"ה / 2025: הוא - כ 44 ש"ח לנפש ובדיעבד, אפשר לתת מטבע שנקראת חצי כגון "חצי שקל" של ימינו שלא שווה הרבה, אבל יש בה זכר למחצית השקל (ויש שנהגו ע"פ דעת הרמ"א לתת שלוש חצאי שקלים כנגד 3 פעמים שכתוב "תרומה" בפרשה).

• ב.

  עבור מי נותנים - המנהג המקובל לתת עבור כל אחד ואחת מבני המשפחה ויש שנהגו רק עבור הגברים ורק מגיל 20 או רק מגיל 13 ויש שנהגו גם עבור הנשים מעל גילאים אלו. ומי שקשה לו יכול לתת את הסכום הגבוה יותר עבור הגדולים ועבור הקטנים לתת לפי הדיעות המקילות יותר.

• ג

  זמן הנתינה לכתחילה - כתב הרש"ש לתת "זכר מחצית השקל" בליל פורים לפני מנחה. וכך כתב הרמ"א: "ויש ליתנו בליל פורים קודם שמתפללים מנחה, וכן נוהגין בכל מדינות אלו" אך הספרדים בירושלים נהגו לתת אחרי מנחה של התענית לפני ערבית ולמה בזמן זה? כדי להקדים שקלים לקריאת מגילה ויש נותנים בשחרית קודם קריאת המגילה.

• ד

  אם לא נתן באחד מזמנים אלו - יתן בכל זמן שאפשר ואפילו למחר או אחרי פורים (לא כמו משלוח מנות או מתנות לאביונים שאם עבר פורים אין לו תקנה) רק יזדרז לתת לפני ראש חודש ניסן, ואם עבר גם ראש חודש ניסן יתן אחר כך.

• ה

  לא לאחר נדרים - בשו"ע מביא מה שכתוב בגמרא כי מי שמאחר את נדבתו "פנקסו נפתחת" ויש בזה כמה פירושים: יש אומרים שזה הפנקס שכותבים בו את כל העבירות שעשה עם המצוות שלו. ויש אומרים שמדקדקים במעשיו אם הם כדאיים להגן עליו ובמקרה זה הרבה מקטרגים יהיו עליו. ויש אומרים שפותחים את הפנקס שעוונותיו כתובים בו לשלם לו כמעשיו. ומכך ילמד אדם להזדרז לשלם חובתו, כדי שלא יבוא לידי סכנה.

• ו.

  לומר "זכר" - אם אמר "זה מחצית השקל" ולא אמר "זכר למחצית השקל" האם זה יהיה הקדש? התשובה היא לא. כיון שלא כיוון לבית המקדש. אף על פי כן כתב בשולחן ערוך שלא יאמר אדם: "סלע זה להקדש" כי יש במשמעות דבריו הקדש לבית המקדש אלא יאמר: "שקל זה לצדקה" שכוונתו ברורה. ולכן עדיף יותר שיתן בלי לומר כלל או שיאמר: "זכר למחצית השקל".